כיכר דיזינגוף

הכיכר הזו, שכיום אני גר מספר דקות הליכה ממנה, אמנם לא הוקמה ב-1978, אלא בשנות ה-30, אך העיצוב הנוכחי שלה (כפי שאמרו בכוורת " האם בדיזינגוף נסעת? כשאתה מגיע לכיכר, אתה נוסע מלמטה), נחנך - לטוב או לרע - ב1978.

זה בעצם אחד המקומות הראשונים שאני מכיר בעיר - עוד בבית ספר יסודי היינו נוסעים לפה לפעמים, לראות סרט ב"רב-חן" או באחד מאולמות הקולנוע האחרים שעדיין היו מסביב (היום כבר אין). ואני זוכר גם את שלמה ניצן ב"סיבה למסיבה" עושה חיקוי של הפסל של אגם תוך כדי יריקת מים באוויר.

היום אני עובר שם לפחות מספר פעמים בשבוע. בדרך כלל מנסה להתחמק משוק ה"יד שניה" שקשה לי לצאת ממנו בלי לקנות איזה שטות. חבל לי שאין יותר אולמות קולנוע קטנים עירוניים (שאני תמיד מעדיף אותם על פני רבי-האולמות), אבל עדיין יותר נחמד ללכת לראות סרט ברב חן מאשר במקומות אחרים. אפילו באמצע היום.



מדי פעם אני נהנה לעקוץ מישהו בשאלה "על שם מי קרויה כיכר דיזינגוף?" ולפעמים זה גם מצליח לי כשהם לא יודעים שהיא לא על שם ראש העיר מאיר אלא על שם אשתו צינה.

אני לא יודע אם הגשר הזה, במבנה הנוכחי של הכיכר, הוא כזו תוספת יפה. אמנם זה כל מה שאני מכיר באופן אישי ממנו,ואני אפילו לא מתנגד לתרבות הפנקיסטיים שהתפתחה שם (למרות שלא נותן להם שקל כשאני עובר). אבל נראה שהכיכר היה הרבה יותר שוקק חיים בעבר - בראשיתה של תל אביב הוא אירח את חגיגות העצמאות והאירועים המרכזיים של העיר.

לאחרונה קראתי שאפילו נתניהו אמר שהוא ידאג לטפח את הכיכר ולהחזיר אותה לימי הזוהר שלה. יאללה קדימה.

תגובות