תקליט ראשון - גידי גוב


אז כאמור, אנחנו ב-1978. יוצא כוורת בשם גידי (גדעון) מוציא לאור את התקליט הראשון שלו ששמו בפשטות "תקליט ראשון".

באותה שנה גוב מספיק גם הופיע בסרט "הלהקה", במופע ואלבום הכבש ה-16 וכבר שנה אחר כך הוא כבר מקים עם סנדרסון את להקת גזוז. שזה לכל הדיעות הספק נאה.

אני לא חושב שזה התקליט הכי טוב של גידי גוב. זה אפילו לא התקליט הכי יקר לליבי - תואר זה שמור ל"אין עוד יום" אותו רכש אח שלי בהתלהבות למוזיקה שלא ידעתי שיכולה להיות קיימת כמותה עד אז. אבל זה כן משהו מוצלח שנולד באותו בציר כמוני ואני שמח שזה הפוסט הראשון בבלוג הזה. אולי אני לא האדם שהכי מבין במוזיקה פה בסביבה, אבל יש לא מעט קסם בתקליט הזה שהיה שווה לי לחלוק. והוא דוגמא מקסימה לאיך זה שלפעמים הדברים הכי יפים, לא פעם אוצרים בתוכם עצב גלום.
יש משהו בגוב שתמיד קוסם לי, לא בגלל היכולות הווקאליות (נו...) אבל בגלל יכולת להטביע בשירה כוונה ואופי. זה שווה הרבה יותר מכל מנעד מוגזם של מתלהבת כוכב נולד.
בין הכותבים של המילים היפות - אלכסנדר פן, יהודה עמיחי וגם חיים חפר - שכתב בין השאר את זה, ""זמר לספינה"



תגובות